פורסם בסלונה, ספטמבר 2017
הם זכו במחיר למשתכן בעיר אחרת. עיר נחמדה, 35 דקות מירושלים, 30 דקות מתל אביב. עיר שאין בכוונתם לעבור אליה. הם יוכלו להשכיר אותה לחמש שנים. מסתבר שהזכייה היא זכייה במטרים. 90 מ"ר. 110 מ"ר. אולי 85 מ"ר. לא ברור איך הקבלן יחליט לבנות את המטראז' הזה. חדרים קטנים סלון גדול? לובי ענק וסלון פצפון? כמה חדרי שינה? אין לדעת.
כמה פעמים דמיינתם את עצמכם − בתקופה מאתגרת כלכלית − שהנה אתם זוכים בהגרלה גדולה. אתם מדמיינים את הררי הכסף שיצנחו סביבכם ובכיסכם. אתם מדמיינים את פקידת הסניף מחייכת אליכם בכניסה. היא הפקידה שלכם לשעבר, כי שודרגתם מזמן לחשבון פלטיניום. אתם מדמיינים את עצמכם רושמים המחאה שמנה ביד לא רועדת לחתונה השלישית של הבן דוד של הגיס. רושמים המחאה לארוע שלישי באותו קיץ, בעוד אתם הודפים את המחשבה על ההמחאה לקייטנה של האמצעית. אתם רואים בדמיונכם חוף טורקיז עם מילקשייק פירות ועיסוי רגליים וקרקפת. אתם מדמיינים את עצמיכם רגועים, מחויכים. מסתכלים אחד לשני שוב בעיניים.
נחזור למציאות. במציאות, מסתבר שיש זכיות צנועות יותר. בזמן שקיבלתם את הבשורה על הזכייה, קצת תהיתם 'איך זה יהיה' אבל העדפתם לרגע לחשוב חיובי, לחשוב שזה יסתדר.
חזרת בערב אחרי טיפול בכמה לקוחות תפעול לא פשוטים. הבוס העמיס עליך יעד מכירות שנראה לך לא ריאלי. אתה מרגיש את ההאטה באוויר, את הקושי של אנשים לשחרר. בת הזוג שלך טרודה. גם היא מרגישה את המיתון המחלחל ואת אווירת הנכאים במשרד. הרמת הכוסית של הבוקר לא הצליחה להסיח את דעתה מהחשבונות האחרונים שקיבלתם, שנערמים בצפיפות על דלת המקרר. חשבון חשמל מפלצתי אחרי קיץ לוהט. חשבון מתאגיד המים. מה זה בכלל התאגיד הזה ומי המציא אותו? היא הרדימה כבר את הקטנה אבל האמצעית והגדולה – שהיא רק ילדה בת שמונה – עדיין רחוקות משינה.
בעל הבית, שבו אתם מתגוררים בשכירות, כבר הודיע שבעוד חודשיים השכירות תעלה כי גם כך, לטענתו, השוק עלה והוא לא 'העלה לכם' שנתיים. אתם דוחים את הפגישה איתו כאילו שיקרה משהו בינתיים. איזו זכייה או משהו כזה.
אה כן. זכיתם. אבל מה זה אומר בעצם? מה קורה עכשיו?
אי הוודאות רבה מאד. כנראה שתידרשו להון עצמי קטן מאד. הון עצמי של 10% ממחיר הדירה הצפוי. כמה זה יהיה ? 150,000 ₪? רק 150,000 ₪. ומה יקרה עם 90 האחוזים הנותרים? מתי תקחו את ההלוואה ומתי תתחילו להחזיר אותה? ואיך תצליחו להחזיר אותה עם התשלומים השוטפים שיש לכם בנוסף לדמי השכירות המאמירים?
נדמה שההוצאות שלכם איבדו שליטה. הן הולכות וגדלות, וכך גם הפער בינן לבין המשכורות שלכם בתור מי שזכו, האם שאלתם את עצמיכם מאיפה תשיגו את 150,000 השקלים המינימליים הנדרשים?
הרי אתם חיים מהיום למחר, המינוס נסגר לכמה שעות בודדות בכל 15 לחודש. אחר כך שוב חוזר לעצמו. על חופשה אתם פוחדים אפילו לפנטז.
ניסיתי להבין יותר לעומק את הדברים. נכנסתי לאתר הממשלתי. והנה כמה "תשובות":
מתוך שאלות ותשובות באתר הממשלתי :
ברכות! ההודעה על הזכייה ועל מיקומכם מבטיחה את זכותכם לדירה בהנחה ביישוב שרציתם.
הקבלן מקבל כעת את פרטיכם ויזמן אתכם לכנס הסברה כללי ולאחריו תזומנו לפגישות אישיות לבחירת הדירה ולחתימה על החוזה.
הזימון לכנס ולמפגשים אינו מיידי! הקבלן יזמן אתכם רק לאחר קבלת החלטת הוועדה המקומית ורק לאחר אישור המסמכים שלו על ידי חברת הבקרה של משרד הבינוי והשיכון. תהליך זה נמשך כמה חודשים!
כרגע עליכם להמתין בסבלנות עד שהיזם ייצור עמכם קשר.
בחירת הדירות צפויה להתקיים כחודש לאחר קבלת היתר בתנאים מהוועדה המקומית, ואז תזומנו לבחור דירה.
עוד פנינה :
חלק מן הפרויקטים מתפרסמים להגרלה עוד לפני שניתן היתר בנייה בתנאים, ולכן אין באפשרותנו לפרסם רשימת דירות, מפני שצפויים לחול שינויים רבים. הרשימה תתפרסם סמוך או לאחר קבלת היתר בנייה.
התשובה הרשמית של משרד השיכון לשאלה מדוע צריך לשלם לקבלן הצמדה אם מקדימים תשלומים : (הפוך גוטה הפוך – ההיגיון מפריע להתרכז).
הקדמת התשלומים מחייבת את הקבלן להקציב סכום גדול יותר עבור ערבויות, על פי חוק המכר ועל כן הוא רשאי לקבל הצמדה לתשומות הבניה, כמקובל בשוק. נציין כי הקדמת התשלומים היא אינה בגדר חובה, ובאפשרותך להמשיך על פי לוח התשלומים, שנקבע בחוזה המכר.
ככל שממשיכים לקרוא את השאלות והתשובות של המשרד הממשלתי, כך מתערפלת יותר התמונה. בתחילה דובר על ערבות מדינה לכל ההלוואות, כעת מצוין כך :
לא בכל פרויקט יש ערבות מדינה: זה תלוי בהחלטת המדינה ובתיאום הקבלן, ואם יש בנק מלווה. לגבי כל פרויקט ספציפי, ניתן ליצור לפנות לחברת י.ת.ב בע"מ בטלפון: 09-8943059 או בדוא"ל:info@itb.co.il.
כמובן שהמידע ניתן 'כשירות לציבור'. שירותית מאוד המדינה שלנו, אין מה להגיד.
בדרך כלל אני חיית מסיבות. מספיק שהמוסיקה טובה עוד לפני שנגעתי בצ'ייסר. אני אופטימית וחייכנית (עד שחשבון התאגיד מונח לי בדואר). לצערי הפעם עלי לקחת על עצמי את תפקיד מחריבת המסיבות, או במינוח האנגלי העסיסי יותר, Party pooper.
לא זו בלבד שאני לא רואה בשורה כלשהי ב'מחיר למשתכן' הפופוליסטי מבית כחלון, אני רואה בו זריית חול בעיני הזוגות הצעירים והפחות צעירים, כאלה שכבר מטופלים בילדים ועדיין לא התברכו בקורת גג משל עצמם.
התוכנית מבטיחה הנחה של בערך 200,000 ₪ ממחיר דירת יד שנייה באותה סביבה, אבל גם על כך היא מתקשה להתחייב. גם בנושא של מחויבות הקבלן למסירה תוך 36 חודשים יש ערפול. 36 חודשים ממתי? 'יקח כמה חודשים עד שתזומנו על ידי החברה לפרטים היו סבלניים'. זה נשמע כמו ההתחייבות ההיא להוריד את יוקר המחייה אחרי מחאת 2011. בסרט של "כמה חודשים" ביקרנו כבר כמה פעמים.
מסתבר שיש קבלנים שעוד לא הגישו טופס ראשון למועצה המקומית או לעירייה. טופס ראשון.
לעניות דעתי, כמי שמחזיקה בנדל"ן בעצמה, שמלווה אנשים לעסקאות היקרות והמרגשות בחייהם, כמי שחיה היטב את השוק המתעתע, לזוגות שאינם ממש בתחילת הדרך וללא ילדים, אמליץ לבחון אפשרויות אחרות. גם דירת יד שנייה בפריפריה, ובלבד שיראו במו עיניהם את הנכס. שלא נדבר על כיווני אוויר ומרחק מהבית השכן. דור Y מפונק שכמותכם.
בדרך כלל אני לא פארטי פופר. תשאלו את כל מי שקצת מכיר אותי.
***** מוגש כשירות לציבור.
** אין בפוסט המלצה גורפת לכל הזוכים באשר הם. על הייעוץ להיות פרטני ותלוי קונטקסט.